פעמים רבות אנחנו מרגישים "במשבר". כיצד מוגדר משבר? ומה ניתן לעשות

קרוב לוודאי, שכל אחד מאיתנו ייחשף לפחות פעם אחת בחייו, לאירוע או לשינוי מאיים. אירועים כאלה לא תמיד יחשבו למשברים, שכן על פי רוב נצליח להתמודד עמם בצורה טובה ולהמשיך בשגרה, הודות לכוחות פנימיים ומשאבי התמודדות שקיימים אצלנו. אולם, לעיתים אירועים אלו יהפכו למשברים, המהווים זעזוע גדול מהרגיל, טלטלה אשר מוציאה אותנו מאיזון. מהו משבר? משבר הינו מצב רגשי זמני, בו מופר האיזון הפסיכולוגי בין כמות המשאבים והכוחות שלנו לבין כמות ו/או עוצמת הלחצים. האיזון הוא זה המאפשר לנו להתנהל ולתפקד ביומיום ולהתמודד עם קשיים ושינויים. במשבר, אותם משאבים פנימיים וכוחות התמודדות אינם מספיקים עוד, והאדם חש לרוב הצפה ומצוקה.

חשוב לציין: • על פי רוב שינויים שליליים הם שיובילו למשברים (גירושין, פיטורין, אובדנים וכו'). אולם, לעיתים גם שינויים חיוביים עלולים להוביל למשבר ולחוסר איזון (חתונה, לידה, קידום בעבודה). • משבר הינו חוויה סובייקטיבית. אותו האירוע עלול לגרום למשבר אצל האחד- ולא אצל האחר. אנשים שונים מגיבים לאותם אירועים באופן שונה. • המשבר אינו חייב להיגרם על ידי אירוע קיצוני או טראומטי. כיוון שמדובר במצב בו כמות הלחצים עולה על המשאבים שלנו, ייתכן שאירוע "קטן", לא קיצוני, יהווה את "הקש ששבר את גב הגמל" ויוביל לכך שאדם ,הנתון ללחצים רבים, יחווה חוסר איזון ומשבר.

משברים באים לידי ביטוי בארבעה מישורים: רגשי, מחשבתי, התנהגותי ופיסיולוגי. • מישור רגשי- מצבי משבר מתאפיינים כאמור, בחוסר איזון פסיכולוגי, כאשר כמות הלחצים החיצוניים רבה מכוחותיו של האדם להתמודדות עמם. חוויה זו מתאפיינת בתחושת חוסר אונים, בילבול, פחד ובהלה, מתח, עצבות, חרדה ואשמה. • מישור מחשבתי- פעמים רבות במצבי משבר חשיבתו של האדם הופכת להיות "קטסטרופלית"; היא מלווה בדאגנות מופרזת, במחשבות שלילות (המצב לא ישתנה לעולם, אני לא מסוגלת לעשות שום דבר כמו שצריך), בהכללות (הכל גרוע, שום דבר בחיים שלי אינו כמו שצריך) ובהקצנה של החשיבה (חשיבה של שחור או לבן). כמו כן מופיעים קשיים בריכוז, בקבלת החלטות ואף בזיכרון. • מישור התנהגותי- בדרך כלל, המשבר מתבטא גם בהתנהגותו של האדם; ייתכנו התפרצויות בכי או כעס, התנהגות סוערת והסתגרות חברתית (כי אף אחד אינו מסוגל להבין מה עובר עליי). לעיתים תיתכן גם ירידה ביכולת לתפקד בעבודה, במשפחה ובמסגרות חברתיות. • מישור פיסיולוגי- משברים מובילים לעיתים לסימפטומים גופניים כדוגמת הפרעות בשינה ובאכילה, תלונות על כאבים ומיחושים שמקורם במתח ובמצוקה שהאדם חווה , סימפטומים של חרדה כדוגמת הזעה, דופק מהיר ודפיקות לב מואצות. במצבים קיצוניים תיתכן אף נטייה מוגברת לחלות במחלות, שלהן קשר ידוע למתח. חשוב להדגיש' כי משבר יכול להראות אחרת אצל כל אדם וכי אצל כל אחד יופיע שילוב שונה של מאפיינים וביטויים של המשבר. כמו-כן לכל אדם נקודות רגישות הייחודיות לו. המשבר "לוחץ לכל אחד על כפתור" ייחודי, כך שיציף מעל לפני השטח הרגשה, מחשבה או סוגיה ספציפית לאדם. למשל: אם שאלת הערך העצמי מעסיקה אותי ואינה "פתורה" מבחינתי, סביר להניח שבעת משבר, סוגיה זו תעלה ביתר שאת.

מה הופך אירוע למשבר? כאמור, מצבי שינוי וקושי הינם שכיחים, ועל פי רוב לא יובילו להתפתחות מצב משבר. ככל שהאירוע חמור יותר ומאיים יותר, סביר שהוא יגרום להתפתחות חווית משבר אצל יותר אנשים. תמיכה משפחתית ו/או חברתית משמעותית ביותר במצבים מסוג זה. גם דפוסים אישיותיים שונים משפיעים על הסבירות שאירוע קשה יהפוך למשבר. אנשים בעלי דפוסי חשיבה נוקשים יותר ופחות גמישים ומסתגלים- סיכוייהם להיקלע למשבר רבים יותר, בעוד שחווית שליטה בחיים, דימוי עצמי גבוה ותפיסה אופטימית מסייעים "להגן" על האדם ממשברים. לכן, לעיתים, כשאדם יודע מבעוד מועד על מצב קושי או על מתח העלולים לבוא (גירושין, מעבר משמעותי בחיים, מחלה במשפחה שתלך ותחמיר, יציאה לפנסיה ועוד), ייעוץ מוקדם עשוי לסייע במניעת מצב משבר וחיזוק התנהגויות ומחשבות מסתגלות יותר. יחד עם זאת, יש להדגיש שכמעט כל אדם חווה משבר בשלב כלשהו בחייו וזהו מצב נורמטיבי לחלוטין. גם אדם מתפקד ובעל כוחות סביר שיחווה קושי בשלב מסוים בחייו. פעמים רבות אנשים נוטים להאשים עצמם במצבים מסוג זה למשל: אני חלש, אני ילדותי וכדומה. האשמות אלה גוזלות משאבים נפשיים יקרים. חשוב וכדאי לפנות לעזרה על-מנת להקל על האדם, לסייע לו להבין ולעבד את קשייו, ולסייע לו להתארגן ולגייס תמיכה ומשאבים להתמודדות אופטימלית מול המשבר.

כיצד ניתן לטפל במשבר? כפי שהגדרנו, משבר הינו מצב בו כמות הלחצים והמתחים שהאדם חווה, עולה על כוחותיו הפנימיים והמשאבים הזמינים לו להתמודדות. נוצרת מעין "משוואה שלילית" הגורמת לכך שיכולת ההתמודדות של האדם נפגעת. לפיכך על הטיפול במשבר להתייחס לשני היבטים: הפחתה של מקורות המתח מצד אחד, והעלאה של המשאבים והכוחות שיש לאדם להתמודדות מצד שני. טיפול במשבר דורש פעמים רבות התערבות מקצועית ממוקדת וקצרת מועד. ליווי מקצועי ממוקד על ידי מטפל יסייע לאדם לארגן מחדש את חייו באופן כזה בו הלחצים מופחתים, ובמקביל יפעל לחיזוק אסטרטגיות התמודדות ולרכישת כלים המסייעים בהתמודדות. מי שנמצא במשבר, מטבע הדברים, יתקשה לעשות זאת בעצמו. כמו כן התמיכה הרגשית הקיימת בטיפול מהווה מסגרת תומכת ומחזיקה שהינה כה חיונית כדי להצליח ולערוך את השינויים הנדרשים בחיי האדם ובהתנהגותו.

חשוב לציין, כי חרף המצוקה והקושי הקיימים במשברים, ההתמודדות עם המשבר יכולה להביא גם לצמיחה ולהתפתחות בבחינת "מה שלא הורג, מחשל" או "אין חכם כבעל ניסיון". ההתמודדות עם המשבר, כלומר הפעולות שאדם עושה בכדי להשיב לעצמו את האיזון בחייו ואת השקט הנפשי, מהווה פעמים רבות קרקע לגדילה ולצמיחה. לכן, דווקא לאחר משברים אנשים עשויים לחוות כוח ועוצמה אישית כתוצאה מההתמודדות, קרבה רבה יותר לסביבתם, פיתוח של התבוננות אחרת על החיים ועל מה חשוב בהם ואימוץ דפוסי חשיבה שונים ופוריים יותר.